מוקפות חומה- שושן הבירה או ירושלים?- כבודה של ארץ ישראל/ ראובן הכהן אוריה

ב"ה

שושן או ירושלים – כבודה של ארץ ישראל. /ראובן הכהן אוריה 

במגילה בשלב השלישי בקביעת הפורים כחג, מרדכי כותב אל כל היהודים שבמדינות מלכות אחשוורוש "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (פס' כא). וכך בעקבות פנייה חוזרת של אסתר נקבע למעשה שכל היהודים חוגגים יומיים את הפורים  (פס' כט-לב). : "וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה" (פס' לב).

ככל הנראה ראה מרדכי בכיבוש שושן- המרכז והבירה העולמית המנהלת את העולם, את הניצחון המלא. שרק אז ההישג של יד'- דפרזים  הוא באל- חזור. ולכן תקן לכל היהודים לחוג את הפורים גם בי"ד וגם בט"ו ולא בימי הנוח – בשושן בט"ו, ובשאר המקומות בי"ד.

איני נכנס כאן לתהליכים, שאפשר והתרחשו במשא ומתן עם יהודי הפרזים, ובתוכם עצם הקביעה של החג , וחגיגתו בקריאת המגילה, והפיכת המגילה למקרא קודש. על כך נכתב הרבה. חשובה הקביעה כאן שהבירה היא שושן, וכאן לכאורה מתרחש כבשונו של עולם. בעוד שלכל בעל רגישות מקראית, דתית וציונית זועקת לשמיים, התאיידות של א"י ומרכזה שהיא טבורו של עולם – ירושלים . היכן הם? ועל כך יש להוסיף זעקה שבעתיים, הן החלה הבניה של המקדש, הן היה כתב שטנה ומריבה על הבניה, וברור שארמון אחשוורוש עם תיאורי המבנים והכלים התחרו עם המקדש, כיצד זה שלעת ההצלה גם זה נשכח? ועוד יש לזעוק. על פניו ובפשוטו של מקרא מגילה, כל הגזירה הלאומית האנטישמית הלזו,  באה בשל ההתפזרות והתפרדות האנומלית, של הישות הלאומית. עם ללא ארץ וללא מרכז דתי, וללא א-לוהי ארצו, וללא שפה אחת, מפוזר ומפורד  בין העמים ובכל זאת עם,  המסרב לתהליכי היטמעות. רק טבעי היה שלאחר ההצלה, המסקנה תהיה להעלות את ראש המרכזים הלאומיים 'ארץ של ישראל', 'ירושלים הבירה' ו'בית המקדש',  על ראש שמחת הניצחון.  האם לא היה ראוי למרדכי ולכל היהודים המנווטים משושן, לחולל רגע היסטורי כזה של יהושע בן נון בשעתו ולחולל כיבוש מחודש של הארץ, קידוש מחודש של ירושלים וקימום מחודש של המקדש?

ולא היא!!!

שמא בשל סיבה זו היה מרדכי רצוי לרוב אחיו ולא לאלה שבא"י. האם אף בסיבות אלו נעוצה בעיית התקבלות המגילה, והנצחתה, לפחות על ידי יושבי הארץ וירושלים? אדרבא יהודי העולם כולם נקראים : "הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת". פר"ז מופיע פעם אחת במקרא בערב הכניסה לארץ: "כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד" (דברים ג, ה). שמא רק שושן היא העיר היחידה, המוקפת חומה באותה העת וכל שאר הערים פרוזות ופרוצות (גם כמטאפורה).

והנה חכמי תושב"ע פה, הפכו קערה על פיה. כל המוקפים חומה מימות הכיבוש הראשון של יהושע יחגגו רק יום אחד בט"ו – כשושן  כשבראש ניצבת ירושלים. וכל השאר (הפרזים) רק יום אחד, בי"ד. להנכיח ולהבליט את שבחה של א"י, שנעדר באופן כה בולט מהמגילה וממרדכי ואסתר. 

    

משנה, מגילה א, א.: "כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר".   וכך דרשוהו  בבבלי (ב ע"ב) על הדרשה: "להיות עשים את יום   ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה!... השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר - אתא את ופסיק: הני בארבעה עשר, והני בחמשה עשר", וכן: "זמנו של זה לא זמנו של זה".

בתוספתא  :  כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר.  ר' יהושע בן קרח' אומ', מימות אחשוורוש. אמ' ר' יוסה בן יהודה, היכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומ' מימות יהושע בן נון? אלא 'משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר'.   הסמוכין לכרך ונראין עמו הרי הן כיוצא בו.

לפי התוספתא יש הפלגה לדעת ת"ק –שושן עצמה כנראה אינה מוקפת מימות יהושע ובה יקראו בי"ד!!!.   ועוד כרכים המוקפים חומה מימות יהושע, מוכר לנו מדין דאורייתא של בתי ערי חומה, התקף לפי חז"ל רק בערים שחומתם היא מימות יהושע (משנה, ערכין ט, ו).

אפשר אם כן לומר ששושן הבירה על נגזרותיה ואורותיה המפתות, הביאה לשכחה הלאומית וממילא לגזירת האובדן ההמנית , ומשום כך אין ראוי שזו תונצח כמרכז החג שתחזור ותנציחה כבירת העולם והעם. אדרבא, יש לחגוג את פורים, כך שתוצאינו מהגלות השושנית ,ולא תנציחנו ב"אכתי עבדי אחשוורוש אנן" ותביאנו לגאולתנו במקדש בירושלים.

התוספתא מסיימת בדין סמוך ונראה לכרך, שדינו ככרך. ולי נראה שהדבר בא להרחיב את כל הקריאה בא"י בט"ו, ככל שיורחבו השכונות הנראות והסמוכות לכרכים. וכך לבסוף יהא ניכר ההבדל בין קריאה בארץ  בט"ו לבין קריאה בחו"ל בי"ד. הירושלמי בסוגייתנו (מגילה א, א דף ע טור א) 'כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר'. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי, חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון ולא מימות אחשוורוש".

ללמדך על פי הירושלמי,  בירושלים בירת העולם נקבעים הדברים. בארץ ישראל מתקנים את פגם פורים. כך לא רק מונעים השפלת א"י, אלא אדרבא מעלים אותה על ראש שמחת הפורים ומקטינים את שושן ושאר בירות העולם. כך על פי התפיסה הירושלמית.

בבבלי מגילה ב ע"ב מובא:  (א) כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו'  הגמרא: מנהני מילי? אמר רבא: דאמר קרא 'על כן היהודים הפרזים הישבים בערי הפרזות' וגו'. מדפרזים בארבעה עשר - מוקפין בחמשה עשר."  רבא לומד סתום מן המפורש: "מדפרזים בארבעה עשר - מוקפין בחמשה עשר". וכפי שפירש רש"י: "שהרי שני ימים כתובין שם, ומדקבע ארבעה עשר לפרזים - שדייה חמשה עשר למוקפין". המוקפים מוצמדים אפוא ליום ט"ו כברירת מחדל.

 בהמשך הסוגיה מתברר שאפשר ושיטת ת"ק מעוניינת בהחלשה של המטען האידיאולוגי הארצישראלי מבית המדרש הירושלמי. הגמרא שואלת  מה טעמו של ת"ק ("מאי טעמא דת"ק") והיא משיבה "יליף פרזי פרזי". לימוד זה מוכר מר' יהודה בר פזי בירושלמי, חסר כאן הכבוד לארץ ישראל שבירושלמי.

עוד שואל הבבלי  על ת"ק: "אלא שושן דעבדא כמאן, לא כפרזים ולא כמוקפין?" הבבלי משיב: "שאני שושן הואיל ונעשה בה נס". כך שבבבלי שושן מושווית לירושלים ולמוקפות חומה .

מהדיון הקצרצר הלזה שבהקשרו המקורי הוא מפותח יותר, בולטת המגמה להעמיד את החג על טעמיו הציונים. הסיבה - שהביאה לסכנת ההשמדה היא, התפיסה הגלותית של "שטיבלכים וחצרות" מפוזרים בעולם. וסיבה התכליתית שהביאה ליצירתו כחג ההצלה מהשמדה- היא השאיפה שלא ניוותר עבדי אחשוורוש בגלות.