הרב ראובן הכהן אוריה: אומן ראש השנה והתיקון הכללי לרבי נחמן מברסלב / ראובן הכהן אוריה

"אומן"- "ראש השנה" והתיקון הכללי לרבי נחמן מברסלב / ראובן הכהן אוריה

1. אומן ראש השנה . כביכול בא ר' נחמן והעמידן על אחת : אומן - ראש השנה !

מה הוא שגרם ל”רבנו” להכריז : ": "כל העניין שלי הוא ראש השנה". והוסיף:

"...מה אומר לכם ,אין דבר גדול מזה ! היינו להיות אצלי על ראש השנה . אעפ"י ששאר צדיקים אינם אומרים כך כי אצלם אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה . (ו)הרי עוד קושיא אחת ! " כלומר (מבאר ר' נתן): (גם ) בלא זה כבר מקשים עליו קושיות הרבה תמיד ויהיה קשה עליו עוד קושיא זו גם כן מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו על ראש השנה דייקא יותר משאר הגדולים . ואמר שכל עסקו הוא רק ראש השנה !"(חיי מוהר"ן ס' ריט-רכא)

ובכך נתן האות לעשרות אלפים ואחרי עשרות בשנים לפקדו אחרי מותו בציונו ודווקא ובעיקר, בראש השנה .

2. על המחזה המרהיב כובש הלבבות ויש שיאמרו מחולל פלאות דיברו ומדברים רבות . אף הסערה והפולמוס ש"עליה" זו חוללה ומחוללת בגין היציאה מהארץ והתפצלות המשפחה ביום ראש חגיה, נאמר ונכתב דיו. זו אף הניבה עוד ר"ת לאלו"ל : אני לאומן ואשתי להוריה.

ואולם חזקה עלינו שלפלא זה, יש חן . חן המקום על פוקדיו. חן הרב על חסידיו . ואין לך אדם שאין לו מקום (באומן ) ואין לו שעה (בראש השנה ). כך על כל פנים לפי ר"ן עצמו :

. "... לא מבעיא אתם כולכם בודאי תלויים בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".

ואיך נצא ידי חובתנו אם איננו עמו ביומו או לכל הפחות במחשבתנו מבינים סודו, חידושו מתנתו וטעמו.

3. אמנם מכל המועדים בחר הוא בראש השנה להעמידו כאתגר וכניסיון הבוחן את נאמנות חסידיו ומאמיניו .

"והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה לא יחסר איש. ..."

והגיון המבחן יש בו מן המשותף ביחס החסיד אל אלוקיו ויחסו המקביל לרבו. ראש השנה יום אמונה הוא . יום שבו נתלו שמים , ארץ וכל צבאם בבוראם. יום בו נצטווה אדה"ר להיות תלוי אף הוא בבוראו שכן זו אמיתת מציאותו . והיכן נצטווה ? הווה אומר: בעץ הדעת ! במשמע – בטל דעתך מפני קונך והאמן בו. האמן שאמר הכל מותר ... חוץ מ... וקבל והתבטל ! ואף שהנך רוצה ל"דעת" למה ועל מה "יצא זה... "– עשה! מפני שכך ציווה ולא מפני שיודע אתה ! ראש השנה מבחן האמונה הוא , ולא עמד בו אדה"ר . יבוא רבנו נחמן וידרוש מבחן אמונה אשר מיניה וביה יהיה תיקונה. והמבחן דלתתא ראי הוא והשתקפות לזה שלעילא. אם יהיו נאמניו במחיצתו מטה לא תהיה מחיצה מפסקת בינם לבין אביהם דלעילא.

"מה שנוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי ראש השנה הוא יומא דדינא של כל השנה, וכל אחד ואחד בא עם קדושתו וצמצומיו אל הצדיק הדור..., שהוא בחינת "אבן שתיה", ועל ידי זה נמתקים כל הצמצומים". ('ליקוטי מוהר"ן' ח"א ס"א)

אם כל האבנים למראשות הצדיק מתאחדות ב"קיבוץ" ונכללות באבן האחת –הצדיק- שהוא 'אבן השתיה' אזי ממנו נתקנים בעלי הצימצומים. האבן ממנה הושתת העולם בראש השנה –קדמה לעולם . אשר על כן הנכללים בצדיק ר' נחמן חוזרים עמו לראשית המקום והשעה , לראשית שלפני קלקול העולמות . ומשם חוזרים ונשפעים בשפע ברכה וטובה. והעיקר בשמחה!

4. ואם זו ההבטחה יכול הוא בהחלט להעמידם בניסיון:

שהרי יום זה ניסיון אמונה הוא לבני ירושלים , ניסיון לאמונת אברהם אבינו ולאמונת בניו, יצחק מחד וישמעאל, מאידך. האם גדולה היא אהבת המשפחה ממקור האהבות עצמן? הן המקור לאהבה – הוא האמונה כמאמרו –"העיקר הוא האמונה "!

והצדיק המדמה צורתו ליוצרו ומתדבק בדרכיו מבקש להסיר כל שיקול משפחתי , חברתי –מוסרי מפני העלייה אל הר ה' יראה . ה"בעל דבר"-השטן של אברהם שהיה לנחל שוטף בדרכו לעקידה אף עתה מרקד בין החסידים למונעם ואפילו גם בדמות הרבי !!! –ואעפי"כ עליהם לומר לו: גירא בעינך !

"... עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצוה שלא ליסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקיים".

ואכן מצאנו כאז כן היום עושים חסידיו כדוגמת ר' נתן סופרו-תלמידו מוסר נפשו על רבו ותורתו שאמר " אלו הייתה כל הדרך זרועה בחרבות מחודדות, הייתי גוחן על ידי ורגלי בכדי להגיע לציון..."

עד כאן מסירות הנפש עד כלות כמבחן האמונה שהוא בסיס לתיקון ראש השנה.

5. ויש שהרכיבו אל עיצומו של יום הבטחה נוספת, שאף היא פליאה בעצמה, הגם שלא על ראש השנה נאמרה אלא על תיקון , הברית שקם והיה לתיקון הכללי:

"גם ייחד אותם לעדות ואמר שגם כי ימלאו ימיו , אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל ויתן פרוטה לצדקה עבורו , אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד חס ושלום , אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו ..."ואמר: " שבהפיאות יוציא אותו משאול תחתיות , ואני חזק מאוד בכל הדברים שלי , אך בזה אני חזק ביותר שאלו העשרה קפיטל מועילים מאוד מאוד...".("שיחות הר"ן קמ"א)

ה'תיקון הכללי' אינו ליום אחד ומיוחד אלא לשגרת יום שיש בה מקרה לילה. ואעפי"כ 'תיקון כללי' –הוא תיקון ראשי וכוללני, ומה מתאים ממנו אם בראש השנה שהוא כאמור יום תיקון האמונה הכללי – יש בו הבטחה כנגד, המנטרלת את הגיהינום שנפתח לרשעים שעשו כל שעשו.

בטבילת מקווה (תשובה), ובפרוטה לצדקה , ובעשרה קפיטל תהילים(תפילה)- מעביר רבי נחמן מגזירת הגהינום . והיכן ? שוב, אצלו ! באומן ציונו! אצלו כי הוא תיקונו! אצלו כי תיקונו הוא עלויו!

מאחר ואף זאת אמר "עשרה קפיטל תהילים כנ"ל הוא חדש לגמרי, חידוש נפלא ונורא מאוד מאוד ...."ואמר כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם ...." אזי מרגלא בפומיה דחסידי ברסלב בעקבות רבם : "מעולם לא הייתה הבטחה כזו המועילה לעולם ולכולם!"

ואיך תיקון שכזה יוחמץ למי שהמעיט או הרבה לפשוע כשישנו 'צדיק האמת' -רבנו גוזר והקב"ה חותם לאלתר !

בקל חותר ה"תיקון" תחת דרכי התשובה שישבו עד כה בכסא הכבוד ובוודאי תחת חטא פגם -הברית שהזוהר כמעט ואינו רואה תשובה לו.

כל כך קל שר' נחמן המודע מאוד את עצמו התריע שיהססו מלהאמין בו ולקיימו :

שני חידושים שכמותם לא היה מעולם (ר"ה של ר"ן ותיקון הכללי), שני פלאות, שני תיקונים ורבי אחד שגם הוא חידוש ופלא כעדותו על עצמו "חידוש כמוני עדיין לא היה בעולם". (שבחי מוהר"ן גדולת השגתו ז) וכל זה בכרטיס טיסה אחד.

6. יש לדון מה לתיקון הברית ולראש השנה? ואיך הפך המקרה הפרטי לתיקון הכללי? מכל מקום יש במראה עיננו לקבוע כי הוא מצטרף לשאון ההמון הזועק בערב ר"ה את התיקון העולמי מאומן ולכל קצווי תבל - וישראל. מאתיים שנה אחרי... לעשרות אלפים נקל לקיימו . ושוב באותו מקום ובאותה שעה דייקא- באומן ראש השנה.

7. ובכל זאת מה יניח דעתנו אם לא נסמוך רק על הצהרתו ונניח לו שיפעל מה שיפעל כסוד מיסטי חתום .? מה בראש השנה של ר' נחמן עושה אותו למבחן של אמונת חסידיו בו ? מה בדיוק מתרחש שם מעבר לתפילות ולתקיעות המקובלות בכל בית ישראל בכל מקום שהם?

כיצד נעשה תיקון האמונה הלזה ?

"ענה ואמר: הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה!"

מה הוא חידושו? מה הוא שעושה לראש השנה אינטימיות שכזו כדי כך שלא עבר אף במסורת אבות ? מה יודע ר' נחמן שהוא הוא ראש השנה ואנו לא ? היאך באה המתנה? ועל מה ולמה היא שלו? ובכלל ממתי האקסקלוסיביות שר"ה הוא של מישהו?

קושיות אלו זו מתחזקות שבעתיים שכן דרישתו הייתה בחייו להיות עמו בחיי חיותו . ועתה מה תועלת יש כשאין מאמיניו רואים אותו ואין הם ניראין על ידו בראש השנה ? כיצד ידע בעל השדה לפנות לאיש ולצמצומיו ולתקן את נשמתו האמולה ולהשיבה באמונה ובשמחה?

הלא המשיל בכך משל נפלא : " דע, כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד... והם כלם מבקשים ומצפים על בעל השדה, שיוכל להתעסק בצורך תיקונם. כי צריך להיות אדם גדול ומפלג במעלה מאד...".. (ליקוטי מוהר"ן, סה, א.)

משונה הוא סדר העבודה בקבר הצדיק באוקראינה, בשעה ש"זה היום" וזה המקום "תחילת מעשיך" היו ועודם בארץ ישראל דייקא? והגם שנרמז כי הזמן-ר"ה והמקום –אומן הנם בחינת ארץ ישראל מכל מקום מידי פשט ארץ ישראל לא יצאנו?

אמנם נכון אמר ר' נתן ושאר חסידיו כתשובה למתמיהים ולמבקרים רבים בימים ההם כבזמן הזה :

. "וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד, לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה!

יהי כך! כיצד זה נעשה? האם בעצם ה"מסירה"- ההתמסרות וההתבטלות כלפיו הוא מקבל אף במותו את הצהרת האמונים הזו והוא פועל את התיקון בדרך עלומה ורזית? או אז הוא משיב נשמה מצוחצחת לבעליה עד לשנה הבאה .

האם הר"ן מתדמה לבוראו ופוקד ביום זה לצד אלוקיו את חסידיו -מאמיניו כבני מרון ? האם נתנה לו הרשות בטרם הרשות השופטת להיות רשות מתקנת ?

"יכולים אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולים אפילו הם לקבל תיקון... כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות".

מה עומד מאחורי הדברים? כיצד מתקן רב נחמן את אמונת תלמידיו בראש השנה דווקא ועל ידי "ראש השנה" של ר' נחמן ?

בנוסף לנאמר עד כה ועם היות שר' נחמן התכווין לעסוק בתיקונו האישי של כל אחד הרי יש בשורה אחת כוללת הנכונה בכללותה לעדת מאמיניו בין בחייו ובין לאחר מותו. ולשיטתו של ר' נחמן יש עתיד לבשורתו אף לאחרית הימים : ושוב כמאמרו המודע את עצמו : "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח"!(בסוף חיי מוהר"ן סימן מ"ה)

ובכן את בשורתו- סודו העובר דרך ר"ה והתיקון הכללי שביטא ותיאר בתורותיו אנסה לתאר להלן:

8. הדברים הבאים הנאמרים בהשראת פרופ' י' ליבס , נשענים בין השאר על דרשות הר"ן לר"ה כמו "תקעו אמונה "), המובאת בליקוטי מוהר"ן תנינא, על תורה כט' "האי גברא דאזיל " בליקו"מ, על תורה ח' תקעו תוכחה בליקו"מ תנינא, על תורה עח' בעניין פשיטות הצדיק בליקו"מ תנינא ועל תורה ס"ד "בא אל פרעה" בליקו"מ ועוד .

9. ראש השנה הנו תיקון הראש . ראש –ראשית הזמן וראש האדם – המוח, וראש החסידים -ר' נחמן . ראש השנה – הוא ראש- ראשית הבריאה, ראשית המקום והזמן, תחילת הכל . הוא יומו-זמנו של ראש העולם -הקב"ה . הוא בעצם תיקון הראש .

המלכת ה' ביום ראש תחילת ותחולת שלטונו, הוא ביסוס מעמדו כאלוקי העולם וכשליטו. והנה, דווקא היות האלוקים אלוקי העולם, היא בעיית האמונה המרכזית האחת שעמדה לפני ר' נחמן כל ימיו. וכמעט שהיינו אומרים:" ואידך נגזר מכך וזיל גמור". יום ההמלכה שהוא יום הבריאה, נעשה לבלתי אפשרי נוכח בעיית האמונה המובנית בו.

כיצד ? תורה ס"ד "בא אל פרעה " בליקוטי מוהר"ן מציגה בחידוד את העובדה שראשית הבריאה בראש השנה מובנית בתוך פרדוקס היוצר כשל אמוני .

האל המבקש להתגלות לאדם כדי שזה ימליך עליו את אלוקיו, נחסם בניסיון הפריצה הזה .

" וזה הצמצום של החלל הפנוי אי אפשר להבין ולהשיג כי אם לעתיד לבוא , כי צריך לומר בו שני הפכים : יש ואיין , כי החלל הפנוי הוא על ידי הצמצום , שכביכול צמצם אלוקותו משם ואין שם אלוקות כביכול , כי אם לא כן אינו פנוי והכל אינסוף , ואין מקום לבריאת העולם כלל אבל באמת לאמיתו בוודאי אעפי"כ יש שם גם כן אלוקות , כי בוודאי אין שום דבר בלעדי חיותו ועל כן אי אפשר להשיג כלל בחינת החלל הפנוי עד לעתיד לבוא "(ליקוטי מוהר"ן ,ס"ד)

כדי שיברא עולם צריך שיהיה חלל פנוי ממנו ח"ו ואיך אפשר שיהיה אור אינסוף פנוי ? ואולם , סוף סוף נברא העולם והעולם כביכול שונה ופנוי ממנו, וזה אי אפשר לתפוס ולהגיד . נמצא שזו הקושיא מהחלל הפנוי אין אפשר לענות עליה וליישבה כדי שתתיישב האמונה בה' כראוי .

הבריאה מסתירה את אלוקיה, את יוצרה ושליטה. ובלשון פשוטה : אם אלוקים אז לא עולם ואם עולם אז ח"ו לכאורה איה אלוקים . מושג האלוקים (כאינסוף ) ומושג העולם כפי שהם בתודעתנו מוציאים זה את זה . איננו יכולים להכילם וליישבם יחד. ומזו הקושיא נשרכת מינה וביה שאלת הצדק וההשגחה האלוקית שר' נחמן הרבה להתעסק עמה מחד, ולהכריז כי אף זו קושיא שאין תשובה עליה, מאידך . כשם שמשה רבנו נחסם מדעת את התשובה עליה (לפי חז"ל) והיא הייתה המחסום בפני ראיית כבוד ה' – "כי לא יראני האדם וחי."

10. הכשל האמוני הזה נעוץ כל כולו במהות ראש השנה . אמנם תביעת היום הזה היא להתגברות על הכשל ואולם , כיצד ניתן להמליך את ה' כשאין לי הכלים לכך ? זו בעיית הבעיות של ראש השנה ושל ר' נחמן .

והנה לנו שורש חטא עץ הדעת : הניסיון לדעת את ה' ! לדעת את המוצא לפרדוכס ! הניסיון הדעתני הזה ,הן החקרני פילוסופי והן זה הדתי – חסידי- מיסטי, שפיסגתו מסומלת בבחינה הקיימת במשה רבנו, לוקה בכשל קטגורי.

לכשל האמוני הזה , יש לר' נחמן תשובה. "ראש השנה של ר' נחמן" . תשובתו אינה עולה מעיון תבוני במרכיבי הפרדוכס, הפרכתם או ביטולם אלא, בעיקר בעקיפתו את הפרדוכס ע"י דמותו ואישיותו של ר' נחמן עצמו .

כיצד ? בתגובתו הייחודית של ר' נחמן לבעיית האמונה בשונה מאלה שהיו לפניו. היו שהתגוננו בהסתגרות ובדחייה מחד, ובדבקות בתיאור המיתי, מאידך . היו שנכנסו במעבה הפרדס ובחרו בפרשנות מחודשת לתיאור המיתי נוכח אינוסה של התבונה. היו שיצרו שילובים ותערובות מדרגות ורמות שונות . ואילו ר' נחמן העומד על סיפה של תנועת ההשכלה וצופה בה מתוכיותו, צולל אל ליבת הבעיה, אל לועו של החלל הפנוי , אל שורשי נבוכות הדור העתידי , הוא יודע להגיד שכל סוגי הפתרונות כולם, ללא יוצא מהכלל, אינם מודיעים דבר מה ואין באפשרותם להודיע . התחום הזה אין הידיעה חלה עליו! ( ולא רק שאלת הידיעה והבחירה שאף היא מוצאה מהחלל הפנוי.) .

בתורה ס"ד שם 'צדיק האמת' מקבילו- מחליפו של משה ושמא אף למעלה ממנו, עובר על כשל האמונה בעצמו ובשתיקתו דייקא . (אמרנו 'למעלה ממנו' כי משה היה בבחינת 'דעת' ואילו צדיק האמת – הוא ר' נחמן, נמצא בביטול ובפשיטות. ה'אינו יודע שלו' הוא למעלה מטעם ודעת ). התגברות זו היא באמצעות העובדה כי הוא זה המכיר בפרדוכס הארכימדי ובנבצרות היכולת האינטלקטואלית להתירו .

"...רק 'צדיק גדול שהוא בחינת משה' יכול ו'צריך דווקא לעיין בדברי האפיקורסית', כי 'על ידי עיונו שמעיין שם, הוא מעלה משם כמה נשמות שנפלו ונשקעו בתוך האפיקורסית הזאת'. (ליקוטי מוהר"ן ח"א, סד סי' ג.)

ולכן רק בו עצמו יש את היכולת לקרוא לחיי אמונה והמלכה של ה' על עולמו.

על זה אמר: "ואוליך אתכם בדרך חדש שלא היה מעולם, אעפ"י שהוא בדרך הישן מכבר אעפי"כ הוא חדש לגמרי' (שבחי מוהר"ן, גדולת השגתו כד,)

11. ר' נחמן מעמיד כנגד "חטא עץ הדעת" את מעלת "האיני יודע שלו " שהיא מעלת הבן העובד את ה' כעבד המטיל עצמו לרפש בשביל ה' יתברך . מעלה שהיא גבוהה ממעלת העבד (יראה ) והבן (אהבה) של משה רע"ה – שבשלה לא זכה להיכנס לא"י. משא"כ ר' נחמן . יתירה מכך בשל מעמדו זה ובניגוד למרע"ה יש לר' נחמן את ה"תשובה" לשאלת "צדיק ורע לו". (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ה סי' טו. )

נמצא שמעלת ה"איני יודע" שעיקר גילויה בראש השנה היא בחינת "ארץ ישראל" שזכה להיכנס אליה! המתגלה ב"אומן- ר' נחמן –ראש השנה ."

ובכן עומד ר' נחמן בראש השנה ותוהה .עומד הוא בסוף הדרכים לריבונו ושואל: מה יש ?

ותשובתו: איני יודע! כל ידיעה באל ובעולם , זיקתם ויחסם זה לזה לא רק שמצמצמת את האלוקים והעולם כפשוטם אלא, גם אין הדבר אפשרי . צמצום זה הוא היומרה ההיבריסית הדעתנית שאכן ניתן לתפוס , לבאר , לדבר ! ולא היא! היו לא תהיה!

ה"איני יודע", יודע את כל ה"תשובות" ויודע שבסופו של דבר אין בהן ממש . אין אמונה יודעת . יש אמונה שאינה יודעת . ו"איני יודע" זה, פלא הוא !

"אמר בפירוש על עצמו שהתורה שלו הוא חידוש גדול מאד אבל ה'אינו יודע' שלו הוא חידוש גדול ביותר'. (שבחי הר"ן לג)

ואדרבא מזהיר ר' נחמן כל ניסיון דעתני בחיטוט "עץ הדעת" לא רק שאינו פתיר ושהוא חסר מובן מבחינות רבות, עוד יש לתהליך הזה שתי סכנות נוראיות . האחת נפילה לעצבות – לנהיליזם שולל. כל ניסיון להשתית את האמונה על בסיס אמצעי בעזרת התבונה והדעה, לא די שלא תצלח עוד היא פורמת את הזיקה הבלתי אמצעית של האדם אל ההוויה. גם , אין בכוחה להחזיר את אותה זיקה ראשונית ,ישירה ואינטימית , את אותה הינתנות אורגנית של האדם בהוויית האמונה שבעיקרה נוסכת תום , אופטימיות , תקווה , מלאות ,אמונה ושמחה.

אדרבא , כתיאורו של החכם ב"מעשה מחכם ותם" ובן המלך ב"שבעת הקבצנים" – הנפילה היא אל תהומות הדכדוך והייאוש. כי טבעה של ההכרה האינטלקטואלית להטיל ספק ,לבכר "לא" על פני "כן " ועל כן היא נידונה לרגרסיה אינסופית, חסרת מחוייבות ומבלי יכולת להעמיד עולם על מכונו.

יתירה מכך בעיקר אין במושגיה של זו להכיל וללכוד את המטפיזיקה לא רק כתורת אלוהות אלא גם כתורת מוסר .

12. השפה הרציונאלית -המטאפיזית היא שפה המחבלת בעצמה ואינה לוכדת את מושאה. אין מושגיה מיושבים אהדדי ואין הם הולמים זה את זה . אדרבא , המערכת ניסתרת מינה וביה.

ההשתוקקות אחרי ה"למה" היא פיזור המחשבה. היא גם הסחה וגם החמצה . ה"למה" הוא אינסופי . ואילו ר' נחמן דורש תשובה קיומית . לא פילוסופית אינטלקטואלית כמו השאלה . הוא מציע: אם אתה חי כמלאות , אזי השאלה לא עולה .. במילים אחרות אומר ר' נחמן :הייה חירות! אל תילכד במלכודת "כל באיה לא ישובון.." . . המאמץ הסזיפי התבוני-דתי הוא אינסופי והשאלות המטאפיזיות הבאות מ"החלל הפנוי" לא מאפשרות סגירה ומנוחה .

על כן יש להשילן באמצעות הצבעה על מגוחכותן ואי אפשרותן. ובעיקר על מקורן מ"חלל פנוי" באדם , פנוי ממלאות, פנוי מאלוקות . שאלות מטאפיזיות מצביעות על בעיה קיומית . אם אני סובל אני שואל. אם אני שמח ומאושר אני מתקשה לשאול . מלאותי, אונותי, עוצמתי, שמחתי, תחושת התפשטותי, עונג אושרי מייתרים לעת עתה את השאלה . הם הם התשובה . כשאני רוקד באושר עילאי ובנחת , הרי שהסיפוק העמוק הופך בעצמו מינה וביה לצידוק הקיום . זו אפשרות שאני יכול לבחור בה . משך הסבל מאיים על הקיום ואו אז באות השאלות המטאפיזיות: לשם מה הקיום ? או אז במקום לעסוק בשאלת האומללות הקיומית אני עוסק בשאלות שאין עליהן תשובה מה שעלול להגביר את אומללותי. ופה הנפילה לעצבות ולנהיליזם. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה..."

13. וכיוון שהאגו העצמי - השואל, מוזן מהשלילה של ה"לא" הרי בא האדם לידי הסכנה השנית: הגאווה, שהיא בת לוויה לחטא הדעתנות. סכנת הגאווה היא שורשה של תאוות היצר המיני זו שנוצרה עם החטא "עץ הדעת" ...

"על ידי נפילת האמונה (כתוצאה משימוש בדעת ואי קימומה) על ידי זה נעשה ונתחזק אמונות כזביות,(העדר השגחה וצדק אלוקי) אמונות העבודה זרה (אפיקורסות ) וכיוצא,....(מה שמביא לגאוות מנהיגי ומשכילי הדור ) ועל ידי גאווה של אלו המנהיגי הדור על ידי זה הם מגבירים תאוות ניאוף בעולם,

ולהינצל מזה הוא על ידי המגנים שבדור(צדיק האמת ). כי הם מכניעין החותם דסטרא אחרא,(על ידי תיקון הדעת בחישוף אופייה, אשלייתה ומגבלותיה ) שנעשה על~ידי הגאוה (יומרת הדעת ) , שהיא בחינת תאווה הנ"ל, (שהיא תוצאתה) שנעשה על~ידי גאוה ..... (ליקו"מ תניינא ה)

ותאוות המין היא לדידו של ר' נחמן שורש היצרים והתאוות בדומה לקביעתו של פרויד.

"ודע שכללות שבעים לשון , של מידותיהן הרעות הללו –היא תאוות הניאוף . ולכן "הוא תיקון הכללי מי שמשבר התאווה הזאת , אזי בקל יכול לשבר כל התאוות" (ליקוטי מוהר"ן לו' ,ב)

כמו הדעת היצר המיני הוא שמוש באמצעי כתכלית . "כי נחמד העץ להשכיל וכי תאווה הוא לעניים".

קשר זה שבין הדעת לדחף המיני נעוץ בהסבר אנטומי, בכך שהמקור המשותף של הזרע והמחשבה – הוא המוח . המצע האינטלקטואלי מועד להתגברות הדחף המיני בחיי האדם, כך ששמיעת אפיקורסות יכולה לגרום לניאוף .

האם מפתיע הוא הקשר שבין עידן הנאורות המשכילית לטיפוח התרבות המתירנית ?

14. אם כן בתיקון המוחין מתקן ר' נחמן שתיים: את הדעת ואת התאווה המינית כשורש כל התאוות . נמצא אפוא שר' נחמן הוא בעצמו בחינת 'דע מה שתשיב לאפיקורוס' גם בשל התגברותו על קושיות החלל הפנוי וגם בשל נצחונו בשמירת הברית. בשניהם היה לר' נחמן מאבק אישי עיקש ורצוף שתוצאתם פתרון-ניצחון שהוא חידוש ופלא. התיקון הוא תיקון עצמי של ר' נחמן , תיקון ההתמודדויות שהיו לו עצמו עם העניין האמוני והמיני. תיקונו של ר' נחמן הוא בעצם תיקון הבעיה של ה"מוח"-אמונה, ושל "הברית"-כלל התאוות והמידות . כיוון שכך באמצעות תיקונו ניוושע כולנו . כך הופך תיקון "צדיק האמת" להיות התיקון הכללי לכל עם ישראל שבעזרתן יתגברו עמ"י על הרע הקוסמי ותיגאל השכינה בת המלך משביה בגלות .

ניצחון זה מאפשר לר' נחמן להשיב את האמון והאמונה בתורה המסורתית במדרגתה העליונה על מנת לאפשר קיום של אופטימיות ושמחה. לראות בשפה המיטאפיזית געגוע של אמונה ובמארג הדתי על השתרגויותיו "היון" המציאות .

בכך יושב גן העדן להווייתו הראשונית ובכך יתוקן חטא הגן –מראש השנה.

15. הנה אם כן תיקון הראש הוא תיקון המוחין הוא גם תיקון הברית והתיקון הכללי.

ר' נחמן מתקן בכך שהוא מבאר את סוגית האמונה הזו. ר' נחמן מבקש שחסידיו יאמינו ויסמכו עליו שיש לו את הסגולות המתאימות לקבוע את קביעותיו ומסקנותיו בנושא. . הוא דורש שיסמכו עליו שיש להמשיך בחיי האמונה הנושנה כשהוא עצמו משמש להם גשר, עליו הם עוברים מבלי להיכנס ולהילכד בסבך העצים. בכך מתקן הוא את בעיית הצמצום כפשוטו ושלא כפשוטו . –

ראש השנה הוא יום בריאת ה"חלל הפנוי" – לכאורה יום בריאת הכפירה, ולכן יאמר ר"ן' בראש השנה מעמדי –תיקוני הוא בחינת "דע מה שתשיב לאפיקורוס – אני הוא' השב וממלא את החלל הפנוי באמונה ובשמחה ; וכן: 'אני נהר המטהר מכל הכתמים' .

אם אין צדיק כר' נחמן כביכול אין הקב"ה מולך על עולמו. האמונה בצדיק האמת – ר' נחמן, מעמידה על האמת שאין איש בלעדיו עומד עליה . האמונה בראש – ראש עדת חסידי ברסלב -ר' נחמן מאפשרת את תיקון המוח שם שוכנת בעיית האמונה הלכודה בפרדוכסליות וניתנת להתגברות על ידי ראש האיש הנושא אותה ונאבק בה.

אמונת החסידים בו היא השתתפותם בחיי האמונה שלו. בקבלתם את העובדה כי הוא העושה את העבודה למענם וכי בשלו הם פטורים מלהתמודד עם כשל האמונה מה שמראש חסר סיכוי עבורם. , זה הוא תיקון המוחין – תיקון האמונה של ראש השנה שלהם . בכך שיבואו אל הראש , ראשו של רבי נחמן העומד בראש ויתבטלו אליו כהתבטלותו הוא כלפי הקב"ה ב"איני יודע שלו " . בכך יבואו אל ראש השנה ולמעשה ההמלכה , אל האמונה שהיא ראש לכל העסק הדתי ולכל אורחות חייהם כיהודים במהלך כל השנה .

"כי ראש השנה הוא בחינת תיקון האמונה, בבחינת: 'אף אמונתך בקהל קדשים' (תהילים פ"ט, ו), כי אז נתקבצין כל הקהילות הקדושות. ועל ידי זה נתלקטין ונתקבצין כל ליקוטי האמונה, בבחינת 'אף אמונתך בקהל קדשים' כנ"ל.

16. התיקון אינו בעצות ובהדרכות שר' נחמן נותן בר"ה לכל חסיד כפי הראוי לו . התיקון הוא בקבלותו אחת בשנה של ר' נחמן לראש למעשה בהמלכת ר' נחמן אחת בשנה בראש השנה ביום שבו צריך היה להמליך את ה'. המלכת ר' נחמן היא תנאי ומבוא בלעדי ויחידי להמלכת ה'. המלכת ר' נחמן למעשה היא היא המלכת ה' .

מלחמה פנימית של איש אחד – ר' נחמן, אבל היא בעלת משמעות קוסמית: ניצחון ר' נחמן במלחמה זו על יצרו וספקותיו הוא ניצחונה ועלייתה של כל העדה התלויה בו, וכן של כל ישראל ואף של כל העולם , ובכך יש לו לניצחון זה משמעות של תיקון משיחי.

"וזה בחינת רבי עם תלמידים. שכשיש רבי אמיתי עם תלמידים, על ידי זה נעשה ונתתקן גם כן כל הבחינות הנ"ל. כי על ידי קבוץ התלמידים אצל הרב, על ידי זה נתקבץ ונתלקט חלקי האמונה... כי הרב הוא משגיח על חלקי האמונה של כל אחד ואחד לקבצם ולהעלותם... נמצא, שבחינת אמונה נתתקן על ידי רבי עם תלמידים, גם נתחדש ונתתקן המוח, כי מוח התלמידים נתתקן ונתחדש על ידי הרב, וגם מוח הרב נתחדש על ידי התלמידים, כמו שאמרו: 'ומתלמידי יותר מכולן' (מכות י ע"א)." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, ה, טו.)

תיקון הראש –בראש השנה צלח כל כך , שעם מותו של ר' נחמן נשאר "ראשו" זה מנהיג את חסידי ברסלב גם ללא מנהיג -צדיק חי . כל כך נתעלה צדיק האמת הזה בייחודו , חידושו ופלאיותו שלא רק ראש השנה ובתיקון הכללי אין לאחרים כדוגמתו אלא שכלל אין דומה לו ואין תחליף לו. חידוש כמוהו לא רק שלא היה מעולם ככל הנראה גם לא יהיה. וחסידיו בכל שנה ממליכים אותו וחידושו בהמלכת אלוקיהם, בממלכתו באומן -ראש השנה . כי הוא , כפי שאמר , המבוא שלהם לאמונה.

וכך מתקיימת עדה זו מאז מות מנהיגה (זה כמאה ושמונים שנה) בלא מנהיג. ולא מתוך שאין הם צריכים למנהיג , אלא מפני שמנהיגם , דמות חד-פעמית ופלאית , זכה למעמד על שאין לו תחליף. עצם אישיותו של ר' נחמן, שהוא בחינת ארץ-ישראל, יש בה אפוא תיקון קלקולי העולם מצדיהם השונים.

תיקון חסידיו בראש השנה היא ביטול הדעת בפני הרבי נחמן .

ובכך מתקנים הן את החטא המיני של עץ הדעת והן של הכפירה של החלל הפנוי .