חנוכה. סבב נרות שמונה תחנות .
שעשועי דמיון / ראובן הכהן אוריה
חנוכה מאי היא ?.
האם אכן רק אירועים היסטוריים היו והם שקבעו
את החג
כפי שאכן אירעו ? שמא דבר מה נוסף עמד כציר ארכימדי מארגן אשר טווה אף את
האירועים ההיסטוריים לכלל אומר תרבותי –ערכי?
שמא יש לדמיון שעקרו בלילה לילחוש דבר מה לנרות
חנוכה ?
אט אט מכורי האסוציאציות והחוויות
הראשוניות שלנו נפרוש ונתיר את הסבך הפתיל הפתלתל סביב החנוכה .
נר ראשון - חושך -
אמור את המילה "חנוכה" –וכבר תחוש בחשיכה האפלולית בעדה מרצדים
השלהבות .
אמור "חנוכה" ומצע החושך
המשתרע סביב לימים הללו יאפוף ויעטוף אותך כימי טרום בריאה. "וחושך על פני
תהום" , כימי טרום לידה וחושך , כימי החורף המתקצרים כמאיימים לשוב אל החושך
הגדול .
אמור חנוכה – והנך מוכה מייוון
המצולה של יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל –
"וחושך על פני תהום" זו יוון שבוללה
תרבותם ופרמה חוט שדרתם . כבר אז בשחר ההיסטוריה הררי החושך איימו להסתיר את האור
. האוניברסליות ההלניסטית שבקשה לקעקע את הפרטיקולריות המונותיאיסטית היהודית . .
חושך – תרבות הגוף – המסתתרת בחכמת הטבע ובהדר הטבע ובגבורתו. ועל כך תפארת נו היוונים
שהשתיתו זירות לפיתוח הגוף והאדרתו. ומשום האלהת הגוף התנגדו לברית המילה וגזרו
עליה .
האור הפך לעור הגוף –לעומת " ורוח
אלוהים מרחפת" . האור בוקע ועולה מעל הטבע . צוהר עושה לטבע ללמדך שרוח מרחפת
ומפולשת מכאן והלאה ומעבר לטבע. כי הנה הנר שואף למעלה בניגוד לכוח המשיכה החל על
הגופים הנופלים ארצה.
"ויהי אור "- פילח את החושך, "אור הגנוז " מששת ימי בראשית ומזומן
לצדיקי המכבי"ם ,איילת השחר תחילת
הארת היום המבשרת גאולתו מן המחשך . נר הדולק מעל ראשו של תינוק ורואה מסוף העולם
ועד סופו. נר שהדליק אדם הראשון כשחשך העולם בעבורו: " לפי שראה אדם הראשון [את ה]יום שמתמעט
(מתקצר) והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי (חטאתי) עולם חשוך (נחשך) בעדי
וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים? – עמד וישב ח' ימים בתענית
[ובתפלה]. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא...
הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם
שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים. (מסכת עבודה זרה דף ח,א)
נר זה הוא נר פח השמן שדלק בחשכת ההסתרה של בית שני
ללא נבואה וללא ריבונות ומלכות . נר חנוכה בחלון איש וביתו המאיר את החוץ ולחוץ
משתחשך ..חשכת הגלות היעקובית הצולעת – הדומה ללילה וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא,.... וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד
עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ;
וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כזוַיֹּאמֶר
שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר.....
צדקה עשה לנו הקב"ה שנתן לנו
הדלקה זו כמצווה בימי המחשך הגדולים . כי אשב בחושך ה' אור לי. ימי החשיכה הם ימי
הסתרת הפנים. באין מאור פנים ובאין התגלות בבית שני ובהעדר שכינה ובהעלם חמשת הפלאות : חמשה דברים שחסרו
בין מקדש ראשון לשני, ואלו הן ארון וכפּורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים (ביומא
דף כ"א)
לפתע "ה' אור לי" באש המתגלה בנס פח השמן.
והנה הזיתים מהפירות המתאחרים באסיף
וביכוריהם מובאים עד מתי ? עד מתי אם לא עד החנוכה . וברור כי מסיק הזיתים מכוון
מאיתו יתברך שיגיע עד ימי החושך הצריכים לשמן זית למאור . " ויקחו
אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר
תמיד" . להאיר את חשכת המקדש למרות "שאין הוא צריך לאורה" .
ואם כן, יש
לחנוכה לכתחילה לחול סביבות היום הקצר ביותר (21 לדצמבר ).
נר שני - שמונה ימים – סוכות .
1. פרשת המועדים באמור מסתיימת בחג הסוכות .
לאחריה פרשת "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" . לסמוך
את מצוות נר חנוכה לחג הסוכות שמונה כנגד שמונה
לומר כי באמת אף חנוכה סוף השנה היא שכן מגמרת מעגל שמשי. מכאן
מתחילים הימים להתארך. מובא בספרים בעל
הטורים": מה הלל שלם שמונה ימים בסוכות אף הלל שלם שמונה ימים בחנוכה . חנוכה
גמר חתימה של השנה . (ליקוטי מהריל ותולדות אהרון) בזאת (חנוכה ) יכופר
עוון יעקב .
2.
חנוכה שמונה ימים, סוכות שמונה ימים .
חנוכת המקדש בימי שלמה בסוכות הייתה . או אז ירדה אש משמים לאכול הקורבנות
כפי המובא ב"דברי הימים". כפי שקרה הדבר בפרשת ביום השמיני
בספר ויקרא לאחר חנוכת המשכן
של משה . ירידת האש לאכול הקורבנות אכלה את נדב ואביהו בני הכהנים בהקריבם
אש זרה. ותיקונם בבני המקבים הכהנים שמרדם החל בהקריב ישראל אש זרה וסופם בהקריב
אש טהורה החתום בחותם הכהן הגדול.
3.
חנוכת חשמונאים (עפ"י ס' מקבים ) הייתה
בלולבים משום שלא קיימו את חג הסוכות באותה שנה. זו עוד סיבה מפני מה קיימוה שמונה ימים .
ואפשר כי שמחת בית השואבה מלאת האור והאש (שכל חצרות ירושלים הוארו ממנה )
עברה אל חנוכה שבאותה שנה ולאחריה בכל שנה ושנה זכר למקדש.
נר שלישי - האש
1.
לפי מכבים ב' יצאה ככל הנראה אש מאבני המזבח
ואכלה את הקורבנות . אש ירמיה שהייתה אצורה בהם . אש המקדש של שלמה שלקחוה הגולים
על מנת שהעדות השמימית להשראת שכינה תימשך. וביקשו להעלותה מחדש בשיבת ציון שתהיה
עדות להמשך השראת שכינה . שכן בבית שני לא ירדה אש ורבים היו הבוכים מאלה שזכרו את
כבודו ואישו הראשון . ובאין ירידת אש
אוכלתן אזי אין שכינה ביניהם.
2.
וזוהי
האש שהורידה רבן יוחנן בן זכאי העוסק
בסתרי תורה במעשה מרכבה המלחכת מסביב ברדת השכינה למקום ההעפלה המיסטית. וזוהי האש הזוהרית של רשב"י וחבורתו שחוזרת
ומלחכת בכל ל"ג בעומר אש הקרבה אל ה' .בקורבתם לפני ה' . אש מיתת רשב"י.
אש הזוהר המאיר את חשכת הגלות ומנכיח את
השכינה שעל ידה גאולתן מן החשיכה "והמשכילים
יזהירו כזוהר הרקיע " .
נר רביעי - המנורה – 1. וכבר ביאר המדרש בפרשת בהעלותך "אל
מול פני המנורה יאירו הנרות לעולם" – זו חנוכת בית חשמונאי שאעפ"י
שהקורבנות בטלים נרות מנורת חשמונאי יאירו לעולם.
שם באמור –– רש"י בעקבות המדרש : נר המערבי במנורה - שהוא עדות לכל באי העולם
שהשכינה שורה בישראל . משמע יש במנורה יסוד על טבעי (נר התמיד) המלמד על משכן
השכינה והשגחתה במקדש ובישראל . היסוד העל טבעי (השמיני) המרחף על פני שבעת
קני המנורה מתגלה בחנוכת שמונה. כך למדנו המהר"ל שהנקודה השמינית היא מעבר ומעל לששת
היטלי המציאות הנגזרים משלושת המימדים היוצאים מהנקודה האמצעית- השביעית . שמינית זו שהיא מעבר ובהתגברות על הטבע מסומלת
במצוות מילה שאינה מותירה את הטבע הפראי וההדור בככותו אלא דורשת שכלולו ועילויו
בתיקונו- ניטרולו מהעוצמה האסתטית -אירוטית . אשר על כן גזרו היוונים על המילה
ואשר כך גזרנו אנו את המילה . שכן השמינית הזו של ו"ביום השמיני ימול בשר
עורלתו" היא קריאת תגר על הדר האסתטיקה היוונית שכה הרבו להתפעל ממנה. לא
ביטול ההדר אלא שהאדם נברא להתגבר על המציאות
ועל עצמו ולא לזרום עימה ולהיות הוא עצמו.
2. ושוב במדרש . במעשה המנורה התקשה משה: כיצד יעשה
מזהב יצוקה באחת: גם גביעיה , גם כפתוריה,
גם פרחיה עד ירכה וגו' . ושוב
הראה לו הקב"ה . כיצד ? ברור! באש!. מעשה המנורה אף היא חכמה שלמעלה מהטבע
עד כי נתקשה בה משה ואש השכינה שהיא אש ההתגלות שעימה
ובאמצעות יורד ה' לסיני, ושוכנת שם שבעת ימים בטרם תעבור למשכן ביום שמיני
לחנוכתו ומשם למזבח ומשם למנורה . עדות שירדה שכינה על הר סיני . אש זו שליהטה סביב משה בסיני ושבאה לו מהסנה הבוער , היא זו המשמשת כחיזיון באמצעותה נבנית המנורה בעלת
שבעת הקנים כנגד הימים שהיא עדות לשכינה בארץ. שחסרה הייתה בימי בית שני
וחזרה בחנכה .
שבעה אלה עיני ה' המשוטטות בארץ – שבעת
הכוכבי לכת . עדות להשגחת ה' בארץ באמצעותם . כנגד שבעת ימי בראשית .וכך יום ראשון
– יום השמש ויום שני יום הירח וכן הלאה עד ליום השבת השביעי- שהעמידוהו כנגד שבתאי
– וסאטרדי- קראוהו הגויים – וסטרנורה –קראו הגויים לחגו של אדם הראשון. שבעה כוכבי
לכת ויש מזל האסטרולוגיה השולט בעולם – גם לדעת רוב חכמי ישראל . אעפי"כ היום
הנוסף השמיני שמעבר לשבוע ושאינו נספר בכלל השבוע הוא יום "אין מזל
לישראל" ואין הם נתונים בהכרח תחת המזל ושרו. ביום השמיני ימול בשר עורלתו –
יום הסרת המזל והכפיפות לשריו השמימיים של הטבע.
נר חמישי - כוח ורוח זכריה – מעשה המנורה – משמעותה הסמלית
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' "כוח הוא הטבע – הרציונאלי המחושב
הסיבתי והדטרמיסטי הסגור . הרוח הוא העל טבעי- הרוחי- הניסי פלאי הארציונאלי –
האלוקי הפלא המפתיע . הוא הנס הפתוח. ובני חשמונאי אמנם נצחו בכוח הרוח. טמאים ביד
טהורים . ועל כך על הניסים ועל הגבורות והלל
שלם . ואולם עד מהרה חזרה מלכות מאתיים שנה ברובה כוהנית בעלת כוח שהובילה
אותנו אל רומי. כבר בנצחון החשמונאים חשש היה בו "לא בכוח יגבר איש ".
וצורך היה להעמיד את המנורה דווקא בשל נצחון הגבורה המקבית על היסוד הניסי שממדיו
אמנם קטנים ביחס לתשועה הלאומית אבל מיסרו נוקב . לא בחייל ולא בכוח – כי אם ברוח
. מלכות החשמונאית תעבור ומנורת החנוכה תישאר . המלכות תעבור בשל אילוצי הכוח
והשררה הן המלוכניים והן הכוהניים-הצדוקיים. והרמב"ן ראה בתחילתן בלא
יסור שבט מיהודה את סופה הכוחני של מלכות החשמונאים .
הלחינם הצניעו חכמינו ולא
סיפרו את
הדר גבורת מלחמות החשמונאים בתלמודה של בבל –הגלותית לאחר מרד בר כוכבא
ולאחר איסור שלושת השבועות – שלא יעלו כחומה . והנה על הניסים ועל הנפלאות ועל הגבורות
שיצא סרחונן אצל הציונים החופשיים "אשר חוללו המכבים " . או "שמע
בימים ההם בזמן הזה מכבי מושיע ופודה". וכמו כן מכבי שלנו מכבי תל אביב
וכיוצא בזה – הסטת הגבורה למקורה הגופני וחזרה עטרה ליושנה היווני.
נר שישי - שמן המלכות – והכהונה .
בלילה ההוא בחשיכה פח שמן ששכח
יעקב מה"פכים קטנים " כדי שיחזור ויזכה בשררה – ישראל ומלכות ולא רק
ביעקוביות – של חשכת ליל הגלות בעלות השחר " שלחני כי עלה השחר" . כך היא גאולתן של ישראל מאבק עד עלות השחר ואז
"שלחני". פח השמן של יעקב שיצק
על האבן שהנח בה את ראשו –רוחו- חלומו. שהיא אבן השתיה . שממנה הושתת המקדש . אבן מאסו
הבונים (המתייונים ) הייתה לראש פינה . אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים .
שחנכוהו המקבים מחדש.
אעפי"כ ותקע כף ירך יעקב וצלע מכך – אלו המתייוונים
בתקופת החשמונאים שאף שניצחום המכבים במערכות הראשונות , נצחון זמני היה וסופם
שהחדירו את אריסטובלוס והורקנוס וניקנור ואלכסנדר והורדוס ותורגמה התורה ליוונית וכוהנים
– צדוקים , קונים כהונתם ואינם מאמינים בעול שמעבר , בעולם הבא.
שמן המשחה למשוח כלי המקדש בחניכתם . שמן המשחה למשוח הכהנים . " קב ישר ":
בפסיקתא רבתי מצאו פח שמן מונח בחותם מימי שמואל שמשך את המלכות שאול ודוד
שנמשכה מלכותו מקרן.
בני חשמונאים כוהנים היו שנמשחו בשמן והפכו אף למלכים הנמשחים בשמן ולדעת הרמב"ם חוגגים בעיקר שחזרה מלכות ליותר ממאתיים שנה .
בכל מקרה שמן :שמן למאור ושמן למלכות .
נר שביעי- חכמה נר מצווה
ותורה אור ."כהנים"
- "מלכים " כהונה ומלוכה – מלכי צדק מלך שלם – והוא
כהן לאל עליון. איחוד פוליטיקה ודת . מחוקק ואיש הרוח . הוציא
"לחם" ו"יין". הלכה
ואגדה . חוק ונבואה . הטוב הוא אם רע? לרמב"ן – רע הוא . "לא יסור שבט מיהודה" – המלוכה
למשפחת יהודה והכהונה ללוי – כהני. הפרד ומשול . אין לערב רשויות . לא בחיל ולא
בכוח במקום של הרוח . המנורה . יש לתת שמן
מאור זית זך ברוח הכהנית- הרוח והחכמה היהודית (הרואה שמן בחלום יצפה לחכמה
, והרוצה להחכים ידרים שמנורה בדרום , וחכמת אדם תאיד פניו) . ולכן אל לה לערב
בתוכה את הכוח המלוכני. והחשמונאים הפכו למלכים ולא עמדו בכך . ועל כך נענשו .
נכרתה משפחתם של מחוללי הנס הרוחני -הכהנים. ואילו הרמב"ם לכאורה דרך אחרת
עימו – ממלכתית יותר . על כן קבע הרמב"ם " וחזרה מלכות לישראל יתר על
מאתיים שנה " שבה הריבונות לישראל וחג החנוכה הפך אם כן לחג העצמאות ושחרור
לאומי של שבי ציון בימי בית שני. נס פך השמן מופיע בהלכה ב' והוא נראה משני . כך
נראה גם מנוסח על הניסים בחנוכה שאין מוזכר בו נס פך השמן. ללמדך כי עיקר התשועה
היה נס ההצלה ובעיקר נס הריבונות והעצמאות המדינית וממילא התרבותית. על הניסים ועל הגבורות .והלל שלם !
ומה על השלוב החשמונאי? אצל
הרמב"ם נראה כי האידיאל המשיחי הוא מלך –ונביא . איש הרוח – ואיש החוק .
פילוסוף ושליט. מעין משה רבנו. לשלוב הזה
אם כן פונציאל משיחי. שכן זה דמויו של מלך המשיח . מלך ונביא קרוב למשה .
.ואם הגענו לרמב"ם ולחכמה היוונית שחזר ומצאה בסוד תורתינו –במעשה בראשית ובמעשה
מרכבה – אזי מה היה נצחוננו? האם היכולת להשתמש ברוח המושגית היוונית על מנת לבער ולטהר
את שאריות הע"ז מישראל ומהעולם כולו? ובכך שבנו ל"יפת אלוקים ליפת
וישכון באהל שם" . אם יפת אלוקים ליפת – ומתקיים הליטוש האסתטי הרוחני
משאריות הגשמות ש"זוהי יפיפיותו של יפת" אזי ישכון באהלי שם ! וחכמה בגויים תאמין. הרואה שמן בחלום . יצפה
לחכמה . והרוצה להחכים ידרים שהרי מנורה ושמנה בדרום . מקום שהשמש הדרה ברום ומשם
מפיצה עוצמת אורה ביותר . ושוב שבנו לשנת
הגויים היפתית שהיא שנה שימשית . ובכל זאת החכמה שהרמב"ם דגל בה מכוח שמע את
האמת ממי שאמרה – חללים רבים הפילה אז ועצומים הרוגיה גם בימנו אנו . כך שחכמה זו
החשיכה במובנים רבים את עיני ישראל כדי כך שאמר הגר"א הפילוסופיה הארורה
הטעתו.! ולכאורה כנגדו הוצתה אש הקבלה הזוהרית והדליקה נרות חינוך מחממים יותר
מהקרות שבקעה מאור הקיפאון ההשכלתי – הרמבמ"י.
ואולם יפיפיותו של יפת היא גם
האסתטיקה האדריכלית ששכנה באוהל שם המקדשי של הורדוס מבית חשמונאי. ומי שלא ראה
הדר יופיו של בית מקדש של הורדוס לא ראה בניין יפה מימיו. ואף הוא חרב .
"כשנכנסו היוונים
להיכל" .....לא מעניינת המלחמה
ונסיבותיה , מה שחשוב הוא שבמרכז טומאו כל השמנים ממגע המתייוונים . הברומטר
המקדשי שמן המנורה מעיד על מצב החברה והתרבות בה. היוונים גזרו על המילה הנאמרת
בפה . גזרו שלא יאמרו תורה . שלא יפיקו אורות . כיבו מאור הדת כולם כמעט טומאו . וכמעט כבה אור ישראל . לולא פח
שמן חתום בחותם כהן גדול . חתום בטהרה . לא נפתח לרוחות הזרות ולהשפעות המפתות של יוון
הסנקרטיסטית. לא נטמאו בהערצת פולחן הגוף והאסתטיקה ואף לא בתפיסת הריבוי
הפוליתיאסטי , אי התייוונות של המשפחה
החשמונאית של מתתיהו כהן גדול הקטנה והמועטת
שממנה נעשה נס והתרחבה וגדלה כתנועת המרד עד שניצל עם ישראל מהתבוללות
תרבותית וקיומית . נר שהפך לאבוקה גדולה. כי נר מצוה ותורה אור. נר לרגלי דבריך
ואור לנתיבתי.
נר שמיני - נר איש וביתו –נשים חייבות בהדלקת הנרות שאף הן היו
באותו הנס. באיזה נס ? גם בנס שגזרו על המילה –ברית המעור .
מעשה יהודית לאור הגזירה שכל בת ישראל הנישאת
תיבעל להגמון תחילה. התקדשות הבית היהודי ומסירות נפש על המילה. עליהן נגזר תיבעל
להגמון תחילה ואף ליהודים תיבעל ללא ברית מילה. יהודית חוללה את מהפך הנכנעות של
חכמי אותו דור לכדי מרד ואי קבלה של
העיקרון גזירה עבידה דבטלה . חנה הובילה
את שבעת בניה למסור נפשם על יחוד האמונה על המילה הנאמרת בפה. ועל הנשים נגזר שלא
לחיות עם המולים . נר המשפחה היהודית המצרפת את הנרות הללו קודש הן לחנוכיה ,
למנורה שאין לגעת בהן ולא להשתמש בהן . אל תגעו במשיחי – אלו תינוקות של בית רבן ש "אין העולם
מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של
בית רבן". הבל פיהן – המילה שמוציאים בתורה .שתנוק שמתחיל לדבר אביו מלמדו
תורה .
נר איש וביתו – כל נרות
המהדרין מתקבצין לחנוכיה . כי קני ונרות החנוכיה הם ביתו- בית מקדש המשפחה . החנוכיה
היא המשפחה היהודית הטהורה שנולדת מתוך שבעת קני המנורה , משמן זך וטהור משמונת
ימי המילה נטולי עורלה שאף בהם חותמו –שמו של ממה"מ הקב"ה. המונחת לפתח
האוהל .מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל "יכין
ובועז " נצח והוד . שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני .לידה הבאה ממעשה האהבה של
המשפחה . בפתח הבית בשמירה על הבית היהודי שיהודית מסרה נפשה עליו. מסרה נפשה לבל
תיפרץ המשפחה להגמון תחילה . לבל תבוא בביאה מוקדמת לקשר הנישואין. והמהדרין מן
המהדרין כמנהג הספרדים כולם מוסיפים והולכים בחנוכיה אחת – משפחת אחת ברוב עם
חמולתי – קולקטיבי ולא הדלקה פרטנית -אינדיבידואלית כמנהג האשכנזים . ולכן איש
ואישה זכו אש ביניהן אש נרות החנוכה המודלקת על ידי שניהם לאותה משפחה. שכן הם יחד
מעלים את הנרות אל מול פני המנורה עד שתהא שלהבתן של הילדים עולה מאליה. וזה מעשה
החינוך . ככהן המורה תורה לעם כי שפתי כהן ישמרו דעת
ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה
צבאות הוא. "כי שפתי (מילה )
כהן (חשמונאי).... ותורה יבקשו מפיהו..כך הוריו של הילד . מרגע הורתו
מדליקים נר על ראשו
מי-ייתנני כירחי-קדם; כימי, אלוה ישמרני. ג בהילו נרו, עלי ראשי; לאורו, אלך חושך. ד כאשר
הייתי, בימי חורפי; בסוד אלוה, עלי אוהלי. ה בעוד
שדיי, עימדי; ...(איוב כט) והוא צופה בו כאור הגנוז מסוף העולם ועד
סופו. ומרגע לידתו ממשיכים ההורים להעלות את הנר שלא יכבה . מעלים עד שיעמוד ברשות
עצמו . עד שהשלהבת עולה מאליה. וכל זמן שהנרות דולקים אפשר לתקון ולא משתמשים
לאורן לגחמות הפרטיות ומתוך בעלות רכושנית וכוחנית שלנו עליהן .והאישה שותפה לאיש
במעשה ההדלקה וההעלאה שכן גם היא באותו נס שירדה האש השכינה ביניהם ונולד הנר מביניהם ואו אז שכינה בינהם.ולכן איש
ואישה – אש משותפת להם .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה