לתת או לא לתת לא זו השאלה / ראובן הכהן אוריה
אלא,
למה ולמי :
הדברים שלהלן נאמרו , הוערו ונדונו מכבר
ע"י רבים וטובים ואעפי"כ כיוון שהתופעות צצות שוב ושוב יש צורך לחזור
ולהתריע ולא להירדם בשמירה .
השבת קלטה עיני אחד מעלוני השבת, גליון
ציבעוני שאחת מכותרותיו "מה שתבקשו כך יהיה" ?
ואני שהנני מלומד בלא מעט בקשות שחזרו
ריקם (לפחות לנוכח עיניי המוחצנות) שב ונדלק בי ניצוץ של תקווה מחודשת . אחוז
שקיקה עברתי על דפיו של הגיליון המרהיב והדרמתי הלזה ומעמוד לעמוד גברה תשוקתי למקרא הצהרותיו לקראת ראש השנה
הבעל"ט. והא לכם מעט מהם: "יש כוח אחד שיפרוץ בשבילכם את כל
השערים , כוח שמוכן לעשות בשבילכם הכל כדי שיהיה לכם טוב ...."
לרגע, ביקשתי לשאת עיני לשמיים, לרגע חשבתי אינסטינקטיבית שוב על אלוקים, ואז באה ההפתעה :
"המילה האחרונה בשמים" ! "כשהצדיק הבטיח כך היה"!
"כי כשהצדיק ... הוציא מילה מהפה
זה קם והיה בכל מצב , יהיה מה שיהיה" "מה שתבקשו כך יהיה!"
צביטה בלב ! והתגברתי .
זה אמנם לא מתאים לי (לבקש מצדיק ) אבל
הבטחה היא הבטחה וקצת אמונת חכמים לא תזיק .
ואני תיכף נתתי דעתי על ילדי, על פרנסתי
ועל המדינה המאויימת מאיראן ומחיזבאללה, והרשימה מתארכת ואני מתקין עצמי הכן לבקש מאותו צדיק הנז' בהסתמך על ההבטחה "שכך
יהיה."!
אלא, שעם סידור הרשימה הגעתי גם לסופה
של החוברת ובה מס' טלפון 1800304071! על מה ולמה ? הלא התקשרות לצדיק שנפטר אינה
דורשת שיחת טלפון . ההסבר בדף האחרון הניח דעתי . אי אפשר להתקשר סתם כך לצדיק גם
למי שמאוד תקוע בצרותיו וזקוק לישועה. ולמה ? כי:
"הצדיק... צריך את הסיוע שלך כדי
לפעול עבורך ישועה . כדי להגשים את הבטחתו ולפעול ישועות הוא מבקש את ידך, שרק
תושיט את ידך, שרק תאפשר לו לפעול "(כך
כתוב)
ומה הוא הדבר הזה של הושטת יד? האם שיהיו ידי אמונה בנושאי אותם בתפילה לא-ל? לא !
"להושיט יד" בחוברת הזו
פירושה לתת כסף !
לתת כסף – תרומה למוסדות הצדיק – "כפי
בקשתו" – ובזה אני מסייע לו כדי שיסייע לי! יכולתו תלויה ביכולתי (הכספית
כמובן )!
ברגע שהתחוור לי תורף העניין נפגמה
מנוחת השבת שלי.
ובכן "אתקשר" אמרתי לעצמי .
וגם אתרום למוסדות הנ"ל . אלא שבקשתי לא תהיה הרשימה המסודרת שהכנתי למרות
ההבטחה המלאה לקיומה "יהיה מה שיהיה". הבקשה האחת שאעביר לקול מהעבר
השני שיעביר לצדיק הנ"ל תהיה זו : בקשתי היא כי בשנה הבאה ובכל השנים הבאות על"ט לא ידעו
המוסדות הנ"ל כל מחסור ולא יצטרכו חלילה למתנת בשר ודם! (שיגרילו בלוטו או
שירוויחו במניות או שיוחזקו על ידי הממשלה ).
עוד הרהרתי ביני לבין עצמי. עלות הפקת החוברת
המרהיבה הזו היא אלפי שקלים אם לא למעלה
מזה . האם המפיצים עצמם לא יכלו לבטוח ב"הבטחתם" ולתת את הכסף למוסדות הנ"ל
ויחד עם זאת לבקש את בקשתי האחרונה מהצדיק ?
ועוד תהיתי. אם הרב הצדיק מסוגל לכל
הישועות ובכללם פרנסה כפי המופיע בחוברת מדוע זה נותר מוסדו תלוי בחסד הבריות ואין
הוא נכלל בהצלחות המובטחות באין חזור בכל דף בחוברת ?
האם משמעות הדבר שהמפיצים של החוברת הבטוחים באמונת אומן בכוחו ההחלטי של רבם מאמינים יותר לאמיתו של דבר לכוחו הדל
של כספי וכספי האחרים מאשר לישועת רבם ?
הנה באחד העמודים שם מופיעה ההבטחה
הבאה: הקמיע הנדיר "מטבע פלא" שהוא מטבע השפע של הרב הצדיק המצליח עסקים
רבים גם הוא עומד למסירה . בכמה ? ביררתי
: ב 1440 ₪ .
כיצד זה שהמפיצים (שמא בעלי המוסדות
עצמם ) ששים להיפרד מהמטבעות הללו בנזיד
כמה שקלים בעודם זקוקים מאוד ל"פלאם" ? מדוע עד עתה לא עזרו המטבעות
הללו כך שהגענו למצב המביך הלזה? האם הפלא של מטבעותי גדול יותר מכוחו של "מטבע
הפלא"?!
זכורני עלון – שפרסם על כל עמודיו את
נפלאות ההצלחה הניסית של הדולרים של הרבי מלובביטש. סיפורי ההצלחה כללו בין השאר
התעשרות רבתי של מחזיקיהם מלבד ניסים אחרים . בסופו של העלון הובאה ההצעה שנוסחה
בערך כך :
"קוראים יקרים! בית חב"ד
(מקום פלוני) נמצא בקשיים כלכליים רבים . אנא עזרו לנו. נותרו דולרים אחרונים למכירה . עלות כל דולר של
הרבי 26 ₪ וגו'...." וכאן הבן שואל
דולר שהוא מניית הבטחה של הרבי זצ"ל להתעשרות שווה 26 ₪ ? (אגב, הדולר מיועד בעיקרו לצדקה
ועל דעת כן ניתן ובתקווה שצדקה תציל מעוני ) והיכן היו "הדולרים" וסגולת
ישועתן עד עתה ?
סגנון זה פגשתיו בעלון שבת נוסף ששכב לו
פרקדן ליד העלון הנ"ל. וגם הוא בכותרתו
,הוא הבטיח ... הוא קיים ..." הוא
יביא לך פרנסה הוא יביא לך הצלחה ." .... השנה תהיה לך טובה בדיוק כמו שרצית
כל חייך ...." הצדיק מחכה לך ורוצה להושיע אותך " לרגע היה נדמה שאלו
שתי גירסאות לאותה הבטחה אבל לא .... הפעם ההתניה(של הצדיק עצמו –כך נראה ) היא
לקבל חינם את הזוהר מהמוסדות המפיצים . כי "הזוהר"- הוא עצמו בנוכחותו
כתורת נשמתו של רשב"י מסוגל לכל הישועות .
האמת שיש לי בבית שלוש מהדורות שונות של
הזוהר ועדיין לא הייתה לי שנה טובה בדיוק כמו שרציתי כל ימי חיי. זה שנים שאני
מבקש ביטול ירי הטילים בדרום , ביטול משטר
ההייאטולות באיראן וחיזבאללה בלבנון , שידוך הגון לביתי, קצת פחות חילון
וניוון בקרב הנוער שלנו , פחות עוולות
חברתיות וקידום כמה חלומות פרטיים קטנים שאי אפשר כאן לפורטן. זו השנה הטובה
שבדיוק רציתי בשנה שעברה והיו לא הייתה כזו!
גם כאן התקשרתי וגם כאן ה"צדיק"
רוצה לעזור לי ובתנאי שבכספי אעזור לו – הכוונה למוסדותיו. יותר נכון לאנשים
שמשתמשים בו ובספרו להבטחות המחייבות אותו ואת תדמיתו . זוהר חינם לא היה כפי
שהערכתי אלא, כמות מוגבלת לאלה המבקשים להתחבר ל"משפחת רשב"י" לא בדרך
חיתון כי אם באמצעות הוראת קבע של ע"ב ₪.
כאלה עלוני "פרסומת -תרומה –הבטחה"
עולים מפעם לפעם אחר כותלי בתי הכנסיות . ואני מבחין בדפוס קבוע של הבטחות אלו בשם הצדיקים . פעמים נדמה לך שהיות דמות אנושית
ממשית שעברה בעולמנו ומעולמנו חזקה היא בצורתה המוחשית והנגישה יותר מהא-ל האמורפי
שלא ידענוהו בניסיוננו הויזואלי "פנים בפנים" . פעמים נדמה שהאמונה
באלוקים גולה אל מקום שהאמונה היא באנשים ה"מדברים על אמונה באלוקים",
והמפריזים שבהם גם תופסים את מקומו.
תופעת "אומן – ראש השנה"
בצורתה ההמונית נסמכת בין השאר על אותו סגנון של "הבטחת הצדיק".
שמי שיבוא להשתטח על קברו (אמנם לאו דווקא
בר"ה) ויאמר התיקון הכללי ויתן פרוטה לצדקה לע"נ הר"ן
"שבהפאות
יוציא אותו מהגיהנום אפילו אם יהיה אותו אדם איך שיהיה, אפילו אם עבר שעבר, רק
מעתה יקבל על עצמו לא ישוב לאיוולתו חס ושלום" (חיי מוהר"ן, נסיעתו
וישיבתו באומין, רכ"ה, (מא), עמ' קצ"ב-קצ"ג).
ובכלל זה הבטחה לתיקון האמונה של הבא אל הצדיק בראש השנה .
בכלל המעלות והסגולות הייחודיות
והחשובות של ברסלב יש ל"הבטחה" מסוג זה כפי שהיא נתפסת , בעייתיות של
קיצור דרך , עקיפה משמאל וקריאת תיגר על כללי המשחק של הלוח היישן. ואכמ"ל.
קיום בקשה במחויבות החלטית היא בעיה
דתית . ממי מבקשים: מהצדיק או מאלוקים ? מבקשים מאלוקים דרך הצדיק . יפה . לאלוקים
, עד כמה שאני מכיר בתורתו יש תנאים שונים למילוי בקשות ופעמים אף שיקולים שונים
ומשונים . התפילות נשמעות אבל מילואן אינו בדיוק כפי שרצינו אלא כפי שרוצה הוא.
אפילו על הבטחות אלוקים בתורה כבר אמרו חז"ל "שכר מצווה בהאי עלמא
ליכא".
בעלונים הללו אלוקים נדחק לפינה בשם
הטענה: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" . לפעמים נדמה כפי שעולה בעלונים
הללו ש"צדיק גוזר והוא עצמו גם המקיים ".
בטוחנו ומסור לנו שיש כוח לצדיקים לפעול
ולהשפיע . וב"ה היסטורייתנו משופעת ברבבות
צדיקים גדולי עולם ובעלי ייחוד. אבל זאת לזכור האלוקים הוא הריבון , ופעמים נענה
ומקיים כפי שביקשנו, ופעמים לא. כך למדנו בתורה הקדושה מדוגמת משה רבנו גדול נביאנו וצדיקנו. משה הוא הדוגמא
האולטימטיבית לדורות כי גם אם "תרבו תפילה" יכול האלוקים בחופשו ורצונו
להתערב "רב לך אל תוסף ....!" או "שתוק כך עלה במחשבה ...!"
בכל מקרה אין להתחייב בשמם של צדיקים בהחלטיות בלתי הפיכה . אף אם נשמע מפיהם דבר
בסגנון זה ראוי ונכון שיתפרש כביטחון של תפילה , מאמץ , השתדלות ותקווה בעיקר מאמץ
להשאיר את הקב"ה חופשי בתמונה .
תרומה למוסדות דת, ישיבות וכוללים היא
דבר בהחלט ראוי . מדוע לעשות זאת דרך קיצורי דרך בעבודת ה'? האם עלי להבין כי אין
זה משנה לקול שמעבר לקו המעבירני לצדיק מה רמתי הדתית כמו מה רמתי הכספית על מנת לזכות בכל הישועות ?
ואם כן אז למה להתחייב שבהכרח תמולא ותמומש בקשתי?
האין ברצינות התביעה והקביעה הזו לשמש
תחליף לדת , לתביעותיה ולתנאיה ?
ואם אחר כל זה יתברר כמו במקרה של
המוסדות עצמן שאין הכרח בישועות כי אלוקים עדיין נותר חופשי במעט, מה אז? כספי לא
יושב וגם רוחי לא תושב באמצעות אין סוף פעלולי ההסבר מדוע לא קרה הדבר או מדוע מה
שקרה (שאינו בדיוק רצוני) זה הכי טוב שהושג ומתאים לי. בין כך ובין כך אין העמדה
וההבטחה ניתנת להפרכה ובינתיים נמצא שם שמיים ושמם של הצדיקים מתחלל.
או אז שואל אני את עצמי: הארצה לתרום
ולחזק מגמה בדת שגובלת באונאה עצמית ?
יתירה מכך – מודעות "פרסומת- תרומה –הבטחה" אלו יותר
מכל חושפות את קלונה של אמונת המפיצים . שהרי ברור כי כל הפירוטכניקה האמונית-ישועתית
המובאת בחוברות הללו ואחרות כדוגמתן נחשפת בכפל פניה , בסתירה עצמית ובכשל אמוני.
אם יש אמונה בכוחו של הצדיק וברצונו הכן והטהור וביכולתו הכל יכולה לכאורה – אז
מדוע שתרומתי הצנועה תעכב? מדוע לא לסייע לכל יהודי מבקש באשר הוא וללא התניות
מסוג זה . ואם התניות הייתי מציע , שמא מקצתן מוסריות ועיקרי מצוות דתיות חמורות ונאמנות לעיקרי
אמונה .
שאלת הכנות האותנטית ויושרה
האינטלקטואלי של אמונה מסוג זה צפה ועולה אף בהקשרים רבים ונוספים . דוגמא בולטת
לכך היא הדיון סביב גיוס בני הישיבות . טענת המחץ המרכזית הנישאת בפיהם של
המתנגדים היא: אמונתם בהיות לימוד התורה באופן הזה , עיקר ההצלה הגדולה של עם
ישראל במלחמת קיומו עם אויביו .. כוח
לימוד התורה של מועמדי הגיוס חזק דיו להצילנו גם בשעת פיקוח נפש כלל ישראלי. אבל
זה, ככל הנראה לא עומד בפני יו"רות
וועדת הכספים הדואגת לפרנסת הלומדים באמצעים ארציים ופוליטיים . בשל אלה ראוי לבטל
"תורה מגנא ומצלה".
סערת רוחי שככה במעט באותה שבת נוכח חוברת אחרת בשם תפילה וצדקה שהיית אף היא
מונחת בספרית עלוני שבת שהפכו את ביה"כ לחדר עיון . מוסדות וארגונים ועמותות
ביקשו את עזרת הציבור . והרוח החורזת בכולן ששכר מצווה היא המצווה עצמה !– כלומר, ה"שכר"
הוא תפוקתו ותרומת של מעשה המצווה לעניין
הנצרך עצמו , מעבר לקיום "מצוות צדקה" . לא קשה לנחש שחוברת זו הופקה
בציונות הדתית ומרבית העמותות שם שייכות למגזר זה . יש אנשים שדי להם בהסבר תבוני ש"טוב
להיות טוב" ושאין עוד מלבדו ומשום כך אינם צריכים למוטיבציות חיצוניות
הכורתות בסופו של דבר את הענף האמוני הארץ ישראלי, והמכסות את השמיים החופשיים של
אלוקים .
בראש השנה נעבור ככל הנראה רק לפני
הקב"ה "כבני מרון" כי רק הוא מומלך על ידינו והוא יבחן אם צדיקים ,
בינוניים ורשעים אנחנו בגלל ההבטחות או למרותן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה