ב"ה
פרשת חיי שרה מאמר תש"ע.
למה נסמכה פרשת חיי שרה לפרשת וירא ?
למה נסמכה מתת שרה לפרשת העקידה ? ואם נסמכה מיתתה של שרה לפרשת העקידה האם נכון לומר כי זו תורה ( העמידה בניסיון) וזו שכרה (מות שרה )? מדוע לא תספר התורה על מעט נחת של המשפחה הקטנה הזו רווית הייסורים והניסיונות ? מדוע לא יזכו יחד אברהם ושרה להכניס את יצחק בברית נישואיו?
מה מלמדת אותנו התורה בכך שתיכף לחזרת אברהם ויצחק מניסיון העקידה הרי הם מוצאים את שרה שכובה באוהלה והמון השכנים צובאים סביבה? איפה היא שיבתה הטובה זו שבעלה טפל לה בנביאות ? ואיך הוא מיתת העלובה מבלי מבט אחרון באהוביה? מבלי צוואה אחרונה לבנה ולבעלה על האישה והכלה שתבואנה תחתיה ? מיתה חטופה . זו דרכו של המדרש לתאר את המוות הטרגי הזה .
ועוד הגדיל עשה : מותה של שרה בא כתוצאה של העקידה . שברון לב
בין אם מבא השטן ובין אם מבא השמועות ובין אם משמוע ישירות מיצחק בנה או מאברהם אהובה. ואם עפ"י הפשט אפשר ומתה לאחר זמן, הרי התורה מדלגת על הפרש זה ומסמיכה וכמעט מחברת עקידה למיתה . אמנם יצחק עלה על המזבח אבל שרה היא העולה לשמים .
היו שאמרו אחר כל הדברים הללו של עשרה ניסיונות הנה מכפלת ניסיון- איך זה שגם בשעה הקשה מכל השעות ודווקא לאחר עמידה באם כל הניסיונות ולאחר שבועת האלוקים בהר הייראים צריך אברהם בשובו להניח את יצחק בנו מידיו ולשאת באותם ידיים לאות את גופת שרה ולהיטלטל עימה נע ונד בהרי חברון למצוא לה פתרון. חלקת ארץ למנוחה נכונה בארץ ה"לך לך" – להנאתך ולטובתך.
בין סופה של העקידה למותה של שרה אברהם מתבשר בלשון " ויהי אחרי הדברים האלה " על אחיו נחור שנותר מאחור ללא כל הבטחת זרע וארץ בטומאת אלילי הנכר . ומה בשורה שנתבשר ? הקן של נחור ומילכה מתמלא בילדים לאין שיעור ולא עוד, גם לו יש פילגש ושמה ראומה וגם היא בקן וגם לה ילדים לאין שיעור . וכולם רווים נחת וצופים ורואים מרחוק ב"ויהי אחרי הדברים האלה " של אברהם בהר הראות. כ וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם, לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא, בָּנִים--לְנָחוֹר אָחִיךָ. כא אֶת-עוּץ בְּכֹרוֹ, וְאֶת-בּוּז אָחִיו, וְאֶת-קְמוּאֵל, אֲבִי אֲרָם. כב וְאֶת-כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ, וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף, וְאֵת, בְּתוּאֵל. כג וּבְתוּאֵל, יָלַד אֶת-רִבְקָה; שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם. כד וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה; וַתֵּלֶד גַּם-הִוא אֶת-טֶבַח וְאֶת-גַּחַם, וְאֶת-תַּחַשׁ וְאֶת-מַעֲכָה. {פ}
מה קרה ? מה קורה לאח שההבטחה הדתית שלו הובילה לארץ גזירה מוכת רעב , ריבים ומלחמות , מהפכות רוע , עקידת בנים במדבר ובהר , גירושין מכוערים, אלמנות ויתמות .
"ויהי אחרי הדברים האלה " שלאחר העקידה "ויוגד לאברהם לאמר : הנה ילדה מילכה גם היא לנחור אחיך "- זו הברגה של המאכלת שננעצה בלב ההר בליבם של אברהם ובנו יצחק .
ואם "איוב" לא כתבו אברהם אז קרוב שנכתב עליו.
ושוב אנו מעצימים את חידת הסמיכות ? את שאלת הצדק האלוקי ? השופט כל הארץ לא ייעשה מעט נחת ותתאחד כל המשפחה ותהיה לאחת. אב שבע ייסורים וניסיונות אם-אשה , אחיין –אלמן , ופילגש-אשה –גרושה ובן-אח פרא מנודה ובן הרואה מיתתו לנגדו תמיד.
נניח לאברהם העומד לפני ה' ונוהם נהמת איוב מליבו לאורך כל טילטולי הדרך ושרה מוטלת על זרועותיו.
נניח לו ונשאל מה עושה יצחק בעת הזאת ? אם אברהם בא לספוד לשרה ולבכתה היכן היה יצחק ? כמעט אי אפשר לומר שלא היה עם אביו אלא שהתורה הצניעתו.
אברהם קובר את שרה ומתפנה לטפל ביצחק , בדור הבא. שוב היכן הוא יצחק ? עשיו בנו לקח בנות . גם יעקב בנו לקח בנות . היכן הוא יצחק בליקוחיו?
את יצחק נפגוש בסוף פרשתנו . וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב." אמו קבורה בקברה הטרי בחברון והוא יושב בארץ הנגב . וזאת על שום מה ? כי הוא נמצא בקירוב מקום לבאר לחי רואי ? לא הר ה' יראה אלא ראות אחרת זו של ישמעאל אחיו . "באר לחי רואי".
מה עושה הוא אצל ישמעאל ?
ראינו כי ישמעאל חוזר אחר שילוחיו אל בית אביו בסוף ימיו ושמא לסוף ימיו.
ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו. ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל-מְעָרַת, הַמַּכְפֵּלָה:
שיבה טובה של אברהם היא שבניו השניים עימו לעת עצימת עיניו. חזר הבן האובד אל הקן. ומי החזירו ? הווה אומר יצחק. ויצחק שלמד צחוקין מישמעאל ולא מצאו אלה חן בעיני אמו שרה המתה עתה מדוע ילווה עתה אל ישמעאל . וכי אין הוא נשמע לאמו? וכי אין צוואתה מחייבתו?
א וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. שיבה טובה של אברהם היא שנשא אשה אל קינו. ולא נותר אלמן . ואם נוסיף טובה ונציין שקטורה זו שנאים מעשיה כקטורת היא היא הגר המצרית שאספה אברהם אחר שילוחיה אל קינו המתרחב הרי שיבה טובה אחת אפיים . לא נוכל להימלט ממקצב הלידה הפורה בקן משפחת אברהם המתאחדת והמתרחבת . ב וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-זִמְרָן וְאֶת-יָקְשָׁן, וְאֶת-מְדָן, וְאֶת-מִדְיָן--וְאֶת-יִשְׁבָּק, וְאֶת-שׁוּחַ. ג וְיָקְשָׁן יָלַד, אֶת-שְׁבָא וְאֶת-דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים. ד וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ, וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה:
ממש כמקצב הלידות בבית נחור אחיו.
ומי החזירה לקטורה ? הווה אומר יצחק . שעה שחיזר אברהם למצוא קבורה לשרה ושעה שחיזר אליעזר למצוא זיווגו של יצחק חיזר יצחק להחזיר גירושין שנתגרשו מעימו אשת אביו ואחיו.
ושבה קושייתנו ומתעצמת כפליים מה ראה לכך יצחק ?
ותשובתנו: ראה מיתת אמו הסמוכה לעקידתו. ראה שמתה אמו מכך ששמעה כי נעקד יצחק אעפ"י שרגע לפני מלאך ה' מנע עולתו ועלייתו. ראה שה"הווה אמינא" ההעלאה על הדעת של הקרבה ואפילו יהיה זה קורבן לה' די כדי להמיתה ואל תראה במות הילד. ראה מעשה ונזכר בעקידה קודמת של ישמעאל אחיו. שם חילוף תפקידים שרה מצווה וישמעאל מושלך אל תחת אחד השיחים ולולא מלאך ה' רגע ליפני עוצר בעד גסיסתו כמעט ואבד לאמו ולאביו.
ראה וזכר כי גם שם השכים אביו אברהם " יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר..." כשם שהשכים לעקידתו . גם שם נתן על שכמה של הגר את הלחם , המים והילד. כשם שהעמיס על שכמו את עצי עולתו . ראה שהצלתו של ישמעאל הייתה באחד השיחים כשם שהצלת יצחק עצמו היית מהאייל שנאחז בסבך השיחים .
כל אלה ראה יצחק ולמד כי אמו מתה ממקרה דומה למקרה חורגתו ואחיו. חלילה לא נאמר מידה כנגד מידה רק נאמר דן יצחק בעצמו אחר שהגיע למקומה של אמו. ראה והבין שמשמיים מלמדים מעשה אמהות סימן לבנים לתקן להשיב אחור , להשיב את הנידחים אל המשפחה .
ושמא יקשו בעלי מקרא הן צו ה' היה לאברהם שאעפ"י שרע בעיניו לשלח את ישמעאל מוכרח הוא לשלח את ישמעאל מביתם. אין הוא יורש עם יצחק זו היא החלטה אלוקית .
יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.
תשובתם של אלה מסוף פרשתנו . גם הנולדים בקן המתרבה של אברהם שולחו מביתו לאחר שהוחלט כי לא ירשו עם יצחק ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם. אבל כאן השילוח הוא במתנות. השילוח הוא אל מקום מוגדר. כלומר ניתן להיפרד בטוב אפילו כשהנסיבות בעייתיות . ואם בעיני אברהם רע היה לשלח את בנו יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. האם זה מחייב כי ירע לבנו בשלחו אותו אל ארץ מדבר ? ואם לא עלה בדעת אברהם כך שמא עלה בדעת שרה כפי שמציין זאת בעל הטורים . הנה מצאנו תיקון המעשה אצל אברהם בסוף ימיו ושמא את זאת למד יצחק ממותה ונסיבות מןתה של שרה אימו?
סמיכות הפרשיות מלמדת שיש לדרוש את מות שרה לעקידה ולא להותירו כצירוף מקרי שמעלה את שאלת הצדק האלוקי "השופט כל הארץ לא יעשה משפט".
יצחק אוהב את עשיו שהוא "איש יודע ציד איש שדה " וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב"
.וכולנו תמהים כבר אלפי שנים , כיצד ? כיצד אוהב אב בן פרא שמצודתו פרושה על פני השדה? כיצד הוא מתפעל מריח בגדיו רק בשל היותם כריח השדה ? " ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' " כז וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה. יצחק בניגןד לאביו אברהם הופך להיות חקלאי " וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה" מה ליצחק ולשדה ?
שמא נאמר זכרנו את השדה ששח היה בו יצחק בטרם המפגש עם רבקה . אכן נכון אבל זו בדיוק השאלה מה עושה יצחק עולה תמימה בשדה ?
אם אמרנו כי יצחק בשדה אחר שבא מבאר לחי רואי הרי זה אחר שהשיב את ישמעאל אל אביו שבארץ השדה ולזה שבשמיים . שמא שדה זה הוא שדה השיחים של ישמעאל ? שאלוקים היה עימו בו "וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; "
שמא שדה זה הוא שדה המשחקים ששרה בו עם ישמעאל בילדותם .?
שמא בנו בן השדה, זה עשיו העשבוני שהיה בכורו מזכיר ודומה עד מאוד לישמעאל אחיו? שמא ריח השדה העולה ממנו הוא הוא ריח השדה העולה מקיין איש האדמה ומריחות ישמעאל שהיה" פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן. ". שמא ישמעאל –רובה הקשת הצייד מצייד את אחיינו עשיו בכלים להיות איש צייד איש שדה .
הלא דבר הוא כי לאחר מות אברהם אביו הולך יצחק לשכון בארץ מגורי אחיו ." וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי".
כאילו אמרנו "וישב יצחק עם" ישמעאל ב"באר לחי רואי", ולכן עלינו גם לספר על {פ}יב וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל, בֶּן-אַבְרָהָם: אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית, שִׁפְחַת שָׂרָה--לְאַבְרָהָם. יג וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁמֹתָם, לְתוֹלְדֹתָם: וכו ' בטרם נספר את תולדות יצחק וגם כמובן איך נולד עשיו ולמה יצחק אוהב את עשיו דווקא. וכעת שיצחק אוהב את עשיו אעפ"י שצייד בפיו כי הפעם אין הוא מוכן לדחות את הבכור "השובב", האנרגטי,ההיפר אקטיבי והרומנטיקן , איש הטבע הסוער מפני הבן הצעיר והתמים יושב האוהלים . רבקה אמנם קיבלה הדרכה עצמאית ושונה : שני גויים – שני לאומים ואין הם הולכים יחדיו ולא נועדו להיות זה עם זה . "ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד" את ה"צעיר". שמא יצחק לא קיבל זאת . הוא לא יפריד בין הדבקים כשם שקרה עם אמו שרה . הוא ינסה לקרב , לשלב , לתמוך בכשרונות שברכו ה' . אם נולד לו בקינו ילד כזה אות שמימי הוא כי עשיו עצמו הוא חלק מהתיקון הגדול שהחל בשל סמיכות העקידה למות אמו שרה . מאוחר יותר עשיו זה ילך אל ישמעאל לשאת את ביתו מחלת אחר שבנות הארץ היו למורת רוח להוריו. עשיו זה ילך במצוות אביו אל השדה לצוד צייד בקשתו-קשת ישמעאל להביא מטעמים לאביו וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד). וזאת כדי שתתברך שדהו . כח וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.
יצחק החקלאי – הזורע בדמעה את שדהו זקוק לאיש כעשיו בעבודת האדמה במקום שיש ריבים על בורות ובארות מים. מי ינהיג את רועי יצחק במריבתם עם רועי גרר.? כיצד ימצא ברינה מאה שערים אם ברכת ה' לא תעבור דרך חריצותו וכוחו וברכתו של איש השדה עשיו בנו? שמא עשיו יהיה זה שסוף סוף יתקע יתד בארץ הזו ויסיר את חרפת הנדודים של משפחת ההבטחה רועת הצאן? שמא בו יחל תהליך ההתיישבות ? הלא לו ליצחק נאמר גור בארץ הזאת . שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל.
הנה כי כן סמיכות פרשת העקידה לפרשת חיי שרה הצמידה את פרשת חיי יצחק בתולדות לפרשת חיי ישמעאל ואמו הגר (קטורה ).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה